הנגר והעץ העקום
סיפור קצר על על החלק בך שלא מתאים.
האלון שבעיקול הדרך היה עצום ולגמרי חסר תועלת. גזע מפותל, סיבים שרצים לשלושה כיוונים.
"עץ גרוע", אמר הנגר הזקן כשעברו לידו.
"אז למה הוא העץ הגדול ביותר בעמק?"
הנגר עצר — דבר שלא עשה מעולם בבוקר של עבודה. "כי הוא עץ גרוע."
השוליה עשה את החשבון לאט. האורנים נכרתו לפיגומים בגיל ארבעים. האלונים הטובים הפכו לקורות בגיל שמונים. הדובדבן נכרת בכל פעם שמישהו התחתן.
העץ חסר התועלת עמד מאתיים שנה. הוא היה הצל היחיד על הדרך, והמקום שאליו התכוונו אנשים כשאמרו: ניפגש ליד העץ.
שנים אחר כך, כשנשאל את אותה שאלה באותו עיקול, השוליה — זקן כבר בעצמו — נתן את התשובה הקצרה:
"היזהר ממה שאתה הופך את עצמך מצוין בו."
אולי החלק בך שלא מתאים הוא בדיוק החלק שמעולם לא נועד להיגזם.
Ohananda.com
טאו טה צ׳ינג פרק יא; צ׳ואנג דזה, "העץ חסר התועלת"
בהשראת הרעיון הטאואיסטי של התועלת שבחוסר התועלת — פרק יא של הטאו טה צ׳ינג וקטעי העץ העקום בצ׳ואנג דזה. העיבוד הזה הוא של אוהננדה.
צ׳ואנג דזה מספר על עץ מפותל מכדי שיהיה שווה לכרות אותו — ולכן הניחו לו לגדול עד שנעשה עצום. עץ שאפשר לעשות ממנו קורות, עושים ממנו קורות.
הטאואיזם אינו משבח עצלות. הוא מזהיר מפני אופטימיזציה: חיים שעוצבו כולם סביב להיות שימושי לאחרים עלולים לקבל בדיוק את מה שביקשו.
למה הפכת את עצמך שימושי — והאם אי פעם בחרת בזה?
