שלושת הזרעים

סיפור קצר על שלושה זרעים בגינה קרה, ועל מי שהיה שם לאורך כל הדרך.

דקה אחת של קריאהבהגווד גיטהשלוש הגונות
גינה לצד בית אבן ישן בערפל בוקר זהוב: חלקת אדמה כהה ושקטה, עץ גבוה ודק הנמתח אל השמש, ועץ רחב ומלא חן שציפור קטנה נחה על ענפו

בגינה קטנה, לצד בית ישן, נחו שלושה זרעים באדמה.

החורף היה ארוך, והאדמה הייתה קרה.

הזרע הראשון הרגיש את כובד האדמה מעליו.

"חשוך כאן," לחש. "קר כאן. אולי עדיף להישאר כפי שאני."

והוא נשאר במקומו.

הזרע השני שמע את הגשם והתרגש.

"אני חייב לצמוח! להגיע לשמש! להיות העץ הגבוה ביותר בגינה!"

הוא שלח שורשים במהירות, דחף גבעול דק מעלה, ולא הפסיק להתאמץ.

אבל בכל פעם שהרוח נשבה, רעד מפחד שלא יגיע מספיק גבוה.

הזרע השלישי הקשיב.

כשהגשם הגיע, שתה.

כשהשמש חיממה, צמח.

כשהרוח נשבה, התכופף.

לא מיהר להיות עץ. לא פחד להישאר זרע.

פשוט נתן לחיים לנוע דרכו.

שנים חלפו.

הזרע הראשון עדיין נח באדמה.

השני הפך לעץ גבוה, אך ענפיו היו מתוחים תמיד אל השמש, כאילו גם השמיים אינם מספיקים לו.

והשלישי הפך לעץ רחב, שבצלו מצאו ציפורים מנוחה.

יום אחד שאלה אותו ציפור קטנה:

"איך ידעת לגדול נכון?"

העץ שתק לרגע.

"גם בי היה הפחד להישאר," אמר. "גם בי היה הרצון להגיע גבוה מכולם. וגם בי הייתה השלווה לצמוח בקצב שלי."

"ומי מהם היית אתה?" שאלה.

רוח קלה עברה בין עליו.

"אף אחד מהם," לחש העץ. "הם היו הכוחות שדרכם צמחתי. אבל אני הייתי כאן, גם כשהם השתנו."

משהו לקחת לדרך

טמאס מבקש להישאר. רג'אס מבקש להגיע. סאטווה יודעת לצמוח. אבל החופש מתחיל כשאנחנו מבינים שאיננו אף אחד מהכוחות האלה, אלא המודעות שיכולה להבחין בכולם.

החוכמה שמאחורי הסיפור

בהגווד גיטה, פרק 14

סיפור מקורי ובדיוני של אוהננדה בהשראת תורת שלוש הגונות בבהגווד גיטה, ובייחוד פרק 14. הגינה, הזרעים, העץ והציפור הם יצירה ספרותית; הסיפור אינו משל עתיק ואינו מופיע בבהגווד גיטה.

בפרק 14 של הבהגווד גיטה מתאר קרישנה שלוש גונות, איכויות, של הפראקריטי, הטבע: טמאס, כבדות, התנגדות וקיפאון; רג'אס, תשוקה, שאפתנות ותנועה חסרת מנוחה; וסאטווה, בהירות, הרמוניה ואיזון.

בסיפור, שלושת הזרעים הם דימוי ספרותי. לפי המסורת, שלוש הגונות קיימות בכל ביטוי של הטבע, והן אינן שלושה טיפוסי אישיות קבועים. לכן העץ הרחב יכול לומר שהרגיש את שלושתן.

"מי שיושב כמי שאינו מעורב, ואינו מתנודד מן הגונות, היודע 'רק הגונות הן שנעות', ועומד יציב בלי להתערער..."

בהגווד גיטה, פרק 14, פסוק 23 (תרגום חופשי ומקוצר).

הגיטה אינה מבקשת לנצח את טמאס ואת רג'אס ולהיאחז בסאטווה. היא מצביעה על מה שמעבר לשלושתן: המודעות שרואה אותן עולות ומשתנות, בלי לחשוב שאחת מהן היא מי שאנחנו.

עוד על בהגווד גיטה

שאלות ותשובות

+מה המסר של הסיפור "שלושת הזרעים"?

הזרעים מגלמים שלושה כוחות שנעים בכל חיים: המשיכה להישאר, הדחף להגיע, והבהירות לצמוח. העץ הרגיש את שלושתם, ובכל זאת לא היה אף אחד מהם. כמו תורת פרק 14 בגיטה, הסיפור מצביע על המודעות שנשארת בזמן שהכוחות האלה משתנים.

+האם זה סיפור אמיתי?

סיפור מקורי ובדיוני של אוהננדה בהשראת תורת שלוש הגונות בבהגווד גיטה, ובייחוד פרק 14. הגינה, הזרעים, העץ והציפור הם יצירה ספרותית; הסיפור אינו משל עתיק ואינו מופיע בבהגווד גיטה.

+מאיזו מסורת חוכמה הסיפור שואב השראה?

בהגווד גיטה — בהגווד גיטה, פרק 14. איך לפעול כשהפעולה נדמית בלתי אפשרית.

שאלה בשבילכם

איזה כוח מוביל אותך יותר בתקופה הזו בחייך: הרצון להישאר במקום, הדחף להגיע רחוק יותר, או היכולת לצמוח בקצב שלך?

סיפורים קרובים