הפרפר שלא רצה לעוף

סיפור קצר על כנפיים לא שוות, ועל המקום שרק הן יכולות להגיע אליו.

דקה אחת של קריאהסופיותקבלה
פרפר בכנפיים בגוני טורקיז, כחול, כתום וסגול, שכנפו האחת קצרה מהשנייה, עף במעגל של אור מעל פרחי בר זהובים בין סלעים מכוסי טחב, וציפור שיר זקנה מביטה בו מענף סמוך באור הבוקר

בקצה יער עתיק חי פרפר קטן שכנפו האחת הייתה קצרה מהשנייה.

בכל אביב היה מביט בפרפרים האחרים רוקדים מעל הפרחים, עולים עם הרוח ונעלמים בשמים.

והוא נשאר על ענף נמוך.

"הלוואי שהייתי כמוהם," לחש יום אחד.

ציפור שיר זקנה, שישבה על הענף שמעליו, שמעה אותו.

"למה אינך עף?" שאלה.

"כי הכנפיים שלי אינן שוות. אני לא יכול לעוף ישר."

"ומי אמר שאתה צריך לעוף ישר?"

הפרפר לא ענה.

בבוקר שלמחרת נשבה רוח קלה. הפרפר אזר אומץ ופרש את כנפיו.

הוא התרומם, נטה שמאלה, הסתחרר, כמעט נפל, ושוב התרומם.

הוא לא עף כמו שאר הפרפרים.

הוא עף במעגלים.

וכך, בעוד האחרים מיהרו מפרח לפרח, מצא את עצמו שוב ושוב מעל פרח קטן וחבוי בין הסלעים.

הפרח היה כמעט נבול. איש לא הגיע אליו, ואבקה לא הועברה ממנו מעולם.

הפרפר נחת עליו.

למחרת חזר. וגם ביום שאחריו.

וכשהגיע הקיץ, צמחו בין הסלעים פרחים חדשים, צהובים וזהובים, במקום שהיה פעם ריק.

יום אחד חזרה ציפור השיר אל הענף.

"אתה עדיין רוצה לעוף כמו כולם?" שאלה.

הפרפר הביט בגינה הקטנה שפרחה מתחתיו.

"לא," אמר בשקט. "פעם חשבתי שהרוח לוקחת אותי למקום הלא נכון."

"ועכשיו?"

"עכשיו אני חושב שאולי מעולם לא היה מקום לא נכון."

והוא פרש את כנפיו הלא שוות, ויצא לעוד מעגל בשמים.

משהו לקחת לדרך

אולי מה שאתה מנסה כל כך לתקן בעצמך הוא דווקא מה שמאפשר לך להגיע למקום שאיש אחר לא מגיע אליו.

החוכמה שמאחורי הסיפור

החוכמה הסופית

סיפור מקורי ובדיוני של אוהננדה, בהשראת החוכמה הסופית. הפרפר וציפור השיר הם דמויות בדיוניות; זה אינו משל סופי מסורתי או היסטורי.

בהשראת החוכמה הסופית, הסיפור מזכיר לנו שלא כל מה שנראה כחיסרון הוא באמת חיסרון. לעיתים דווקא הדרך הייחודית שלנו, זו שאינה דומה לדרכם של אחרים, מגלה לנו את המקום שבו אנו יכולים להביא אור, יופי ומשמעות לעולם.

עוד על סופיות

שאלות ותשובות

+מה המסר של הסיפור "הפרפר שלא רצה לעוף"?

בהשראת החוכמה הסופית, הסיפור מזכיר לנו שלא כל מה שנראה כחיסרון הוא באמת חיסרון. לעיתים דווקא הדרך הייחודית שלנו, זו שאינה דומה לדרכם של אחרים, מגלה לנו את המקום שבו אנו יכולים להביא אור, יופי ומשמעות לעולם.

+האם זה סיפור אמיתי?

סיפור מקורי ובדיוני של אוהננדה, בהשראת החוכמה הסופית. הפרפר וציפור השיר הם דמויות בדיוניות; זה אינו משל סופי מסורתי או היסטורי.

+מאיזו מסורת חוכמה הסיפור שואב השראה?

סופיות — החוכמה הסופית. דרכו של האוהב.

שאלה בשבילכם

איזה חלק בעצמך ניסית במשך שנים לשנות, ואולי הגיע הזמן לגלות מה יפה דווקא בו?

סיפורים קרובים