האיש שחיפש את האור

במשך שנים היה אליאס יוצא בכל בוקר אל הגבעה שמחוץ לכפר.

הוא היה יושב שם מול הזריחה ומבקש דבר אחד:

״תראה לי את האמת.״

אבל שום דבר לא קרה.

השנים עברו. שערו הלבין. האנשים שאהב באו והלכו. יום אחד, לאחר שאיבד אדם שהיה יקר לו במיוחד, עלה שוב אל הגבעה.

הפעם לא ביקש דבר.

הוא פשוט ישב ובכה.

לאט־לאט עלתה השמש. האור נגע בפניו, בעץ שלידו, באבנים, באדמה הרטובה.

ופתאום הבין משהו פשוט כל כך, עד שכמעט צחק.

כל השנים הוא חיכה שהאור יגיע אליו.

אבל האור תמיד היה שם.