היד הפתוחה
סיפור קצר על לאהוב מישהי שממילא עוזבת.
המזוודה לא נסגרה, והוא כמעט שמח על כך, כי זה נתן לידיים שלו משהו שימושי לעשות בזמן שהוא מנסה לא להסתכל על בתו.
היא ישבה בקצה המיטה החשופה, כבר חצי במקום אחר. היה לו נאום מוכן — הוא הרכיב אותו בשקט במשך שלוש שנים, מאז מכתב הקבלה — אבל היא נרדמה בשעה הראשונה של הנסיעה, ועד שהתעוררה הרגע כבר חלף.
הוא סחב את המזוודה שתי קומות במעלית שרחה מצבע טרי ומהורים של אנשים אחרים. אב אחר הנהן לו במסדרון כמו שזרים מהנהנים זה לזה בלוויה: אין מה לומר, הכול מובן.
ואז הגיע הזמן, כמו שתמיד קורה בסוף, ולא הייתה שום דרך לגרום לו לא להגיע. היא חיבקה אותו חזק ומהר, כמו שמורידים פלסטר כדי שיכאב פחות.
בחניון הוא ישב מאחורי ההגה בלי להתניע. שמונה־עשרה שנים — החום, שיעורי החשבון, שיעורי הנהיגה — כוונו כולן, בלי שממש הבין את זה, בדיוק לרגע הזה: אדם שמסוגל ללכת ממנו בלי להזדקק לו.
הוא הצליח לגמרי. הוא ישב שם זמן ארוך, ומבין לראשונה שאף אחד לא מזהיר אותך שככה מרגישה הצלחה, ושבסופו של דבר לא היה רוצה שזה יהיה אחרת.
אהבה אמיתית לא כובלת; היא מחזיקה ביד רפויה, כי היא רוצה שהאדם השני יבחר בה מחדש כל יום.
דהמפאדה 216
“מן ההשתוקקות נולד הצער; מן ההשתוקקות נולד הפחד. למי שהשתחרר מהשתוקקות אין צער, ואין פחד.”
פרפרזה על דהמפאדה 216 ולא תרגום מילולי. הסיפור הוא של אוהננדה.
לעיתים קרובות נדמה שהבודהיזם ממליץ על ריחוק באהבה. ההבחנה שהוא עושה היא בין הקשר לבין האחיזה.
השתוקקות — טַנְהָא, צימאון — היא הדרישה שמה שאנחנו אוהבים יישאר כפי שהוא, בשבילנו. אהבה בלי הדרישה הזאת מתוארת לא כקרה יותר אלא כגדולה בהרבה. ההורות הופכת זאת למוחשי: כל המשימה היא לגדל מישהו שמסוגל לעזוב.
שאלות ותשובות
+מה המסר של הסיפור "היד הפתוחה"?
אהבה אמיתית לא כובלת; היא מחזיקה ביד רפויה, כי היא רוצה שהאדם השני יבחר בה מחדש כל יום. לעיתים קרובות נדמה שהבודהיזם ממליץ על ריחוק באהבה. ההבחנה שהוא עושה היא בין הקשר לבין האחיזה. השתוקקות — טַנְהָא, צימאון — היא הדרישה שמה שאנחנו אוהבים יישאר כפי שהוא, בשבילנו. אהבה בלי הדרישה הזאת מתוארת לא כקרה יותר אלא כגדולה בהרבה. ההורות הופכת זאת למוחשי: כל המשימה היא לגדל מישהו שמסוגל לעזוב.
+האם זה סיפור אמיתי?
פרפרזה על דהמפאדה 216 ולא תרגום מילולי. הסיפור הוא של אוהננדה.
+מאיזו מסורת חוכמה הסיפור שואב השראה?
בודהיזם — דהמפאדה 216. סוף הסבל דרך ראייה צלולה.
היכן האהבה שלך מבקשת בשקט ממישהו להישאר כפי שהוא?
