התה שעלה על גדותיו
סיפור קצר על על להגיע כשאתה כבר מלא.
הוא התכונן שנתיים: ארבעים ואחד ספרים, מחברת עם פרק מיוחד להשגות, ושאלה ראשונה שחזר עליה באוטו כדי שתישמע לא מתוכננת.
האישה הזקנה שלימדה במקדש הכינה תה.
הוא הסביר לאן הגיע. השתמש במילה "מסגרת מושגית" שלוש פעמים. העלה סתירה בין שתי מסורות, הציע את הפתרון שלו, ושאל אם היא מסכימה.
היא מזגה. הספל התמלא. היא המשיכה למזוג — מעבר לשפה, על השולחן, על ברך מכנסיו הטובים.
הוא קפץ ממקומו, מרוגז, כי הוא הכיר את הסיפור הזה. הוא היה באחד מארבעים ואחד הספרים. הוא סימן אותו בקו.
"קראת אותו", אמרה, "וזה לא עזר. תביא לי שאלה אחת שאין לך עליה כבר תשובה."
אחד־עשר עמודים של שאלות. אף אחת מהן לא עמדה בתנאי.
שום דבר חדש לא יכול להגיע אליך כל עוד אתה מלא במה שאתה כבר יודע.
Ohananda.com
אנקדוטה זן מסורתית (נאן־אין והפרופסור)
סיפור הספל שעלה על גדותיו הוא סיפור זן קלאסי, שהתפרסם באנגלית בזכות ניוגן סנזאקי ופול רפס בספר Zen Flesh, Zen Bones (1957). העיבוד הזה — האישה, המחברת, השאלה האחרונה — הוא של אוהננדה.
הגרסה הקלאסית אורכה שתי שורות: הפרופסור מגיע מלא בדעות, המורה ממלא את הספל עד שהוא עולה על גדותיו, והנקודה נוחתת.
הזן חוזר לזה כי תודעה שכבר יודעת אינה יכולה לקבל; היא יכולה רק להשוות. שונריו סוזוקי ניסח את הגרסה החיובית באופן בלתי נשכח: בתודעת המתחיל יש אפשרויות רבות, בתודעת המומחה — מעטות.
מה תוכל לשאול היום שאין לך עליו כבר תשובה?
